<h1>ספר החינוך מצוה ער"ב</h1>
<h2>דף כב:</h2>
שישא כהן גדול נערה בתולה, שנאמר [ויקרא כ"א] והוא אשה בבתוליה יקח, והראייה שזה נחשב מכלל מצות עשה מה שאמרו זכרונם לברכה [כתובות כ"ט ע"ב] עושה היה רבי עקיבה ממזר אפילו מחייבי עשה, וביארו זה כשיהיה כהן גדול בא על אשה שאינה בתולה שהיא אסורה עליו בעבור שהעיקר הוא אצלינו לאו הבא מכלל עשה עשה. ועוד אמרו זכרונם לברכה [הוריות י"א ע"ב] מוזהר על האלמנה ומצווה על הבתולה. משרשי המצוה לפי שהעקר הטוב שבאדם הוא שיהיה לו מחשבת טהרה ונקיות, כי אחרי המחשבות ימשך מעשה הגופות, על כן ראוי לו למשרת הגדול להדבק באשה שלא קבעה מחשבתה באיש אחר זולתי בו שהוא קדש קדשים, ומתוך כך יהיה הזרע אשר יתן לו השם ממנה טהור ונקי ראוי לעבוד בקדושה. ושמא תאמר ומי יודע אם גם הבתולה קבעה מחשבתה באיש זולתי בו ונתנה עיניה באחר התשובה בזה שכל זמן שלא יצאה מחשבתה מן הכח אל הפועל אינה נפסלת, אבל כל זמן שנבעלה נפסלה, ואף על פי שאמרו זכרונם לברכה [יבמות נ"ט ע"א] דמשתבגר אסורה עליו, הענין הוא דמכיון שהיא גדולה כל כך יצר מחשבת לבה רק רע ואולי קבעה מחשבתה באדם אחר, ומחשבתה רעה מכיון שהיא גדולה נחשבת לה כמעשה. וכן מזה הטעם אמרו [שם] גם כן שאם נתאלמנה מן האירוסין אפילו בעודה קטנה אסורה היא לכהן דמכיון שנעשה בה מעשה הקדושין כבר קבעה מחשבתה באיש אחר מתוך מעשה האירוסין ונפסלה, דמעשה פוסל אפילו בקטנות ומחשבה בגדלות, וכן אמרו שאם נבעלה שלא כדרכה גם כן פסולה שכבר נעשה בה מעשה רב אף על פי שבתוליה קיימין. וכן אמרו [שם] שאף מוכת עץ פסולה, והטעם בה לפי הדומה לפי שאינה קובעת עוד מחשבתה בכהן גדול מכיון שנאבדו בתוליה אינה כורתת ברית חזק לעולם לאיש, וכעין מה שאמרו זכרונם לברכה [סנהדרין כ"ב ע"ב] אינה אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי, והרי זו לא עשאה שום אדם כלי, ומכל מקום לא החמירו זכרונם לברכה באלו הרבה ואמרו [יבמות פ' ע"א] שאם נשא בוגרת או מוכת עץ דיעבד יקיים. מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה [הוריות י"ב ע"ב] שאחד כהן גדול המשוח בשמן המשחה או המרובה בבגדים ואחד כהן גדול העובד או כהן גדול שמנוהו ועבר, וכן כהן משוח מלחמה, כולם מצווין על הבתולה ואסורין באלמנה. ומה שאמרו [יבמות נ"ח ע"ב] שאפילו ארס הקטנה ובגרה תחתיו קודם נישואין הרי זה לא יכנוס ואם כנס אינו מוציא, וכן מה שאמרו שאינו נושא שתים נשים ביחד לעולם שנאמר והוא אשה בבתוליה יקח דוקא אשה אחת אבל לא שתים, ומה שאמרו [שם ס"א ע"א] שאם כנס האלמנה בעודו הדיוט ונתמנה גדול שאינו מוציאה, ואפילו אירסה קודם שנתמנה גדול כונסה לאחר שנתמנה, ויתר פרטיה בפרק ששי ביבמות ובמקומות מכתובות וקדושין. ונוהגת בארץ בזמן הבית והעבודה כי אז יתמנה הכהן גדול לא במקום אחר. וכהן גדול העובר על זה ונשא בעולת איש שאינה לא אלמנה ולא גרושה ביטל עשה ומוציאה בגט.
